טקס ארון קודש, כל מי שהולך לבית כנסת, בטח מכיר את הטקס הזה של הוצאת ארון קודש. אין ספק שזה אחד הטקסים החשובים ביותר ביהדות וכנראה גם אחד הטקסים היפים ביותר ביהדות. השאלה היא מה עומד מאחורי הטקס הזה והאמונה הזו של ארון קודש.
ארון קודש בספרות ובכלל הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה והקודש. כעיקרון אצל יהודי אשכנז היה נהוג שהארון הוא באמת ארון עשוי מעץ כאשר הוא מכיל את הספרים הקדושים. לאחרונה, בעשרות או מאות שנים אחרונות, המנהג הזה מתחיל להשתנות וגם בתי כנסת של יהודי אשכנז עוברים יותר ויותר לארונות שהם גומחה בתוך הקיר. ארון קודש המפורסם ביותר בעולם הוא ללא ספק זה שנמצא בקבר דוד המלך ומשמש עליה לרגל המונית כבר שנים אין ספור.
ארון קודש יכול לשמש גם כתיבה, כך הוא מתועד במשך מאות רבות של שנים עד המאה ה17 בערך. התיבה הייתה בעצם ארון נייד שהיה ניתן להזיז ממקום למקום ונשמר בחדר האחורי בבתי הכנסת. בעת תפילות, התיבה הייתה חוזרת לחדר הקידמי וחזרה אחרי הטקס.
ארון קודש החל מהמאה ה17
אצל יהודי איסלם הסדר חשיבות היה קבוע, הארון(מקום איחסון הספרים) היה בעל החשיבות המירבית כאשר התיבה הניידת הייתה משנית לארון. אצל יהודי אשכנז, לא היה ברור מה חשוב יותר ממה וההתלבטות נמשכה עוד מאות שנים. הויכוח הוכרע סופית באמצע המאה ה17 בניצחון סוחף של ארון הקודש שקיבל את מקומו כמרכז בית הכנסת.
סדר הישיבה בבית כנסת
בעקבות ניצחונו של ארון קודש וזכייתו בתואר החשוב ביותר בבית כנסת, השתנה סדר הישיבה בבית כנסת. אצל האשכנזים התחילו לשבת בשורות אחת אחרי השנייה, דבר שלא היה קודם, כאשר הרעיון המרכזי הוא להיות עם הפנים לארון הקודש. אצל יהדות הערב, הדבר כבר היה מכוון לאותה מטרה מלפני כן, כך כל באי בית הכנסת ישבו בשלוש צלעות לכיוון ארון הקודש, שהשלים צלע רביעית והיווהאת מרכז הבמה והעניין.
גם היום, אחרי שעברו כמעט ארבע מאות שנה מהשינוי האחרון, ארון קודש הוא עדיין מרכז העניינים של בתי הכנסת בישראל. עד היום הזה כל היהודים נושאים עיניהם לארון הקודש
